עינת שלום
השאלה היחידה, שיש לי לגבי הערכות שלך, היא: איך לא חשבו על זה קודם?
4 ילדים הבנות גילאי 6 ו-7 והבנים גילאי 8 ו-11 קיבלו את שתי הערכות: הבסיסית והערכה המתקדמת. קניתי את זה כי שמעתי דברים טובים מאפרת על הערכות, והאמת, רציתי לתת משהו אחר, מיוחד, שיעודד את היצירתיות שלהם ושאין סיכוי שהם יקבלו עוד כמה כאלו. מאז, חגיגה אחת מתמשכת, עבורם ועבורינו.
הם עסוקים בזה ללא הפסקה, כולל בנסיעות קצרות וארוכות, וצמד אחד, אף בילה את הטיסה לניו יורק באריגת שרוכי נעליים מחוטים נוספים שקנינו להם. בחלק מהזמן הם מסייעים האחד לשני, בחלק מהזמן הם מתחרים האחד בשני ובכל הזמן הזה נהנים. היכולת של ההורים להיות מעורבים במשחק הילדים, עולה ככל שהדוגמאות הופכות לעשירות יותר. צמד הילדים השני יטוס חזרה לניו יורק בשבוע הבא, וכבר מתכנן את צבעי הצמידים לטיסה, כדי לתת מתנה לדיילות.
השקט שיש בבית, בניגוד להמולה וההתרוצצות שהיו קודם, עדיין מפתיעים אותנו, וגורמים לנו לחפש אותם כדי להבין מה זה השקט הזה.
ההנאה שלהם מלראות את העבודה מתארכת עוד ועוד עד לסיום, ההתלבטות וההחלטות הקשות אילו צבעים לבחור עכשיו, ומה לעשות עם התוצר הסופי. כולנו כבר הולכים עם צמידים ארוגים. מחזיקי מפתחות נעטפו כדי לשמש מתנות לשנה החדשה והם ממשיכים במרץ, מתוך מחשבה על מכירת הצמידים לחברים.
תודה על האפשרות שיצרת לילדים להנות כל כך, תוך כדי עבודה ובסיומה.
תודה שאיפשרת לי לתת מתנה, שאפילו בארצות הברית הגדולה והמפוארת, אין כמוה. הצליח לי
אני מקווה שתמשיכי לפתח את הערכות לדגמים נוספים,כי לי אין כל ספק: מהיום המתנה שלי לכל ילד עד גיל 13, תהיינה הערכות.. תודה! תודה! תודה!
גבי הרדן